השיטה למדידת איכות ומצויינות
שרה פלזנשטיין נולדה בפולין בשנת 1909.
בשנת 1939 הגיעה לבלגיה כמהגרת פוליטית. לקראת סוף שנת 1940, עם פרסום חוקים וצווים אנטי-יהודיים, החלה לפעול בתנועה האזרחית של ההתנגדות היהודית.
באפריל
1943 לקחה חלק בפעולה שנועדה להציל מבית החולים שמונה יהודים אשר אושפזו
תחת שמירה כבדה לאחר בריחתם מהרכבת שהובילה אותם לאושוויץ. שרה ארזה את
הנשק שהיה נחוץ לפעולה והעבירה אותו תחת אפם של הגרמנים ללוחמים שפרצו לבית
החולים.
יעקב גוטפריינד נולד
בפולין בשנת 1909.
בספטמבר 1938, לאחר 14 שנות פעילות במסגרת התנועה
הקומוניסטית, נמלט מפולין לבלגיה. פעילות זו
מיסדה את השקפת עולמו והביאה אותו להצטרף למלחמה בנאצים.
בתחילת 1942, על רקע
אירועי המלחמה, הקים את קבוצת הפרטיזנים היהודית הראשונה בבריסל. עד סוף המלחמה פיקד
על הפלוגה שפעלה בלב העיר בריסל, בפעולות להצלת יהודים. באותה עת הוביל פעילויות
מזוינות נגד האויב הנאצי.
דוד ליוור נולד בפולין בשנת 1903.
היה פעיל ומעורה בחיי הקהילה הציונית בעיר בנדין. היה מפעילי צעירי
ציון, עברייה, החלוץ, תרבות, מראשי מפלגת העבודה הציונית התאחדות ופעיל מרכזי
בתנועת הנוער שלה ויתקינה.
בנוסף, היה מורשה מטעם קרן קיימת לישראל וחבר הוועד של אגודת
הספורט "הכוח".
צבי ברגמן על חברו הטוב יוסף:
"יוסף ניחן במנהיגות ועוד בימי נעוריו הוכיח זאת. רק כאשר מתי מעט עזרו רק
איש לרעהו וכל אחד הסתגר בדלת אמותיו כדי לנסות ולהציל את נפשו, התייצב יוסף לצידם
של נזקקים, מוכן לעזור, מוכן להסתכן למען חבריו. אחרי עבודה קשה בבית חולים ולמרות
הרעב והדאגות האישיות, התייצב יוסף בערבים לעבודה תנועתית ציבורית.
לונקה
(לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה Leah-Lonka Kozibrodska הייתה
מהקשריות הראשיות של תנועת "החלוץ" ותנועת "דרור" בוורשה,
חברת הארגון היהודי הלוחם והייתה הקשרית של יצחק צוקרמן.
הייתה בעלת מראה
ארי מובהק - עיניים כחולות, אף סולד ושיער בהיר. כשרונה לשפות סייע לה רבות.
השתתפה בהקמת נקודות חקלאיות בכפרים סמוכים לערים והעברת החברים והחברות לאותן
הנקודות כדי להקל על מאבק הקיום הכלכלי וכדי לנצל את המקומות כמסגרת ארגונית
תנועתית.
יוסף ורבקה באו הכירו במחנה הריכוז
פלאשוב שבפולין ואהבתם ניצתה שם. הם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים אליו חדר יוסף
כשהוא מחופש לאשה ומצויד בטבעת מאולתרת אותה התיך מכפיות (חתונתם מופיעה בסרט
הקולנוע "רשימת שינדלר"). בזכות כישוריהם ואופיים האמיץ הצילו השניים
יהודים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
יעקב-ג'ק ורבר נולד ב-1914 ברָאדום שבפולין. כשפרצה המלחמה היה נשוי לרחל ואב
לאֶמה. בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לראָדום וג'ק נשלח לבוכנוולד שם היה אסיר במשך
חמש וחצי שנים. אשתו ובתו, הוריו, ורוב אֶחָיו, אחיותיו וילדיהם גורשו לטרבלינקה
ונרצחו שם. ג'ק ואחיו הגדול מַנֵס היו היחידים ששרדו.
היה אסיר במחנה העבודה קרלובקה (Karalowka)
כאשר נענה לתחינתם של קבוצת ילדים רעבים להעביר להם אוכל. גוטליב שכנע את
המבוגרים בצריף, הרעבים בעצמם, להפריש מהמנות הדלות שלהם לטובת הילדים
מדי ערב במשך שבועיים. חמישה מהילדים שרדו. את האות יקבל בשמו בנו יוסי
גוטליב.
בלה חזן-יערי – ילידת פולין (רוז'ישץ', חבל ווהלין, היום באוקראינה), 1922. חניכת "החלוץ-דרור" וחברה
בקיבוץ "שחריה" בווילנה בפרוץ המלחמה. כשעלה הצורך לשמור על קשר עם
המרכזים השונים של התנועה בפולין ובליטא, שהיו סגורים בגטאות תחת הכיבוש
הגרמני, נבחרו בחורות בעלות תווי פנים אריים, ביניהן בלה, לשמש כ"קשריות"
בין הגטאות.
יליד פולין, 1908. נכלא בגטו דולהינוב
אך הצליח לברוח ליער. במסגרת הפרטיזנים הרוסים התמנה כמפקד "יחידה
לאומית" המורכבת כולה מיהודים. השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים ועוזריהם.
במהלך המתקפה על מטה הגרמנים בעיר מיאדל ותוך סיכון עצמי רב ולמרות שקיבל פקודה
לסגת , הוא נכנס לגטו ושחרר את אחרוני היהודים שהותירו הנאצים לעבודות כפייה לאחר
מסעות רצח אכזריים שעברו.
מהפרטיזנים היהודים הנועזים בפולין – יזם פעולה צבאית לשחרור
יהודי גטו מיאדל. נולד בפולין ב1909 הוא שרד שתי אקציות במהלכן נרצחו אשתו
ובנו. בזמן תפקידו בגטו כמנהל תחנת הקמח שהייתה שייכת למשפחה, ארגן מחתרת והחביא
נשק ששימש לפעילות הפרטיזנים והעביר ידיעות על הסד"כ הגרמני.